צהריים טובים לכולם ושבוע טוב עם בשורות טובות!

כפי שהבטחתי, היום אדון בזכויות שיש לבעל נחלה מכוח היותו בר רשות.

מדובר במתיישבים שעדיין לא הגישו בקשה להסדרים השונים שרמ"י מציעה.

ראשית אפרט כיצד מתחלקת הנחלה:

• חלקת המגורים
• שטח חקלאי

שניהם יחד מהווים חלקה א'.

**לרוב, חלקת המגורים צמודה לשטח החקלאי, ישנם ישובים, למשל מושב עופר, שמבחינה טופוגרפית ותכנונית לא היה ניתן להצמיד את כל שטח חלקת המגורים לשטח החקלאי ולכן נתנו להם תוספת ברחבי המושב.

היום אתייחס לשימושים המותרים בחלקת המגורים בלבד

• יש חובת מגורים של בעל הנחלה בנחלה בבית בגודל עד 160 מ"ר.
• מגורים של אחד מילדי בעל הנחלה בלבד בבית בגודל 160 מ"ר.
• מגורים של נכד נשוי בבית בגודל של עד 55 מ"ר ביחידה הצמודה לאחד הבתים.
• ניתן לבקש היתר לפעילות לא חקלאית בחלקת המגורים. על כך אפרט ביום אחר.

**כל בנייה בחלקת המגורים מחייבת הגשת בקשה להיתר מהועדה מקומית ואת אישור רמ"י**

במידה ומעוניינים לבנות בתים גדולים יותר מהגודל שצויין,  יש לשלם לרמ"י 91% מערך הקרקע על כל מ"ר נוסף שחורג מהמותר.

השימושים האסורים

• איחוד המ"ר המותר- כלומר לא ניתן לבנות בית אחד בגודל של 375 מ"ר (160+160+55)
• איסור השכרת מבנים בנחלה לרבות מחסנים.
• איסור מגורי אחים.
• חלה חובה לעבד את הנחלה.
• יש חובת מגורים ועיבוד רציפים של המתיישבים ובכך תמנע אפשרות של השבת הקרקע לרמ"י.

אדגיש כי פעולה זו של רמ"י, היא קיצונית ומתבצעת לעיתים רחוקות בעיקר כאשר רמ"י מזהירה את המתיישב לגבי השימוש שלו בקרקע אך הוא לא נענה לאזהרותיה. פס"ד תלמי מנשה.

שבוע הבא אתייחס לבעיות שכיחות שאיתן מתמודדים המתיישבים

לייעוץ והכוונה או סתם שאלה, אתם מוזמנים לפנות אליי למייל:   NAHALOTLAW@GMAIL.COM