פיצול נחלה

פיצול מגרש מנחלה: לבעלי נחלות

מבוא קצר

משפחת כהן הייתה בטוחה שהכול פשוט: מגישים בקשה לפיצול מגרש, מוסיפים בית לילדה – והחיים ממשיכים. אלא שכשהבקשה הגיעה לשולחן רשות מקרקעי ישראל, התברר שהנחלה אינה מוסדרת, ושאין להם זכויות בנייה פנויות להצמיד לפיצול המגרש. במקום להתחיל לבנות, הם נדרשו להשלים הסדרה, לשלם סכומים שלא תוכננו ולהמתין חודשים. כדי שלא תמצאו את עצמכם באותה נקודה, המאמר הזה מסביר – בשפה נקייה – מה בודקים קודם, באילו מסלולים בוחרים, וכיצד להפוך את הפיצול לנכס משפחתי שמשרת גם את תכנון הירושה.

מה זה פיצול מגרש מנחלה ולמה זה חשוב

נחלה היא יחידה משקית ביישוב חקלאי, הכוללת חלקת עיבוד וחלקת מגורים. פיצול מגרש מנחלה הוא הפרדת מגרש מגורים נפרד מתוך חלקת המגורים, עם חוזה חכירה ורישום עצמאי אצל רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) ולאחר מכן גם בלשכת רישום המקרקעין. החשיבות כפולה:

  • נכס נדל״ני נפרד: מגרש מפוצל הוא יחידת רישום עצמאית – ניתן למכור, לשעבד ולהעביר אותו בנפרד מהנחלה.
  • תכנון ירושה חכם: מאחר שנחלה שלמה עוברת לרוב ליורש יחיד, מגרש מפוצל יוצר נכס נוסף לאיזון בין יורשים או להורשה ייעודית – בלי לפרק את מבנה הנחלה.

 

מונחים מרכזיים (הגדרה קצרה):

תב״ע – התוכנית התקפה הקובעת, אם ניתן לפצל מגרש מנחלה וכמה מגרשים ניתן לפצל. בין היתר, נקבע שטח מינימלי למגרש, חזית לדרך וקווי בניין.
עיגון זכויות (3.75%) – כניסה להסדר דמי חכירה מהוונים ברמ״י; תנאי הכרחי לפיצול המגרש.

דמי רכישה (33%) – רכישת מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים לפי שומה, מאפשר פיצול מגרש
הצמדת זכויות לפיצול (160 מ״ר) – תנאי קנייני של רמ״י: לכל מגרש מפוצל חייבות להיות מוצמדות 160 מ״ר זכויות בנייה.
סל זכויות בסיסי (365 מ״ר) – זכויות הבניה שרמ"י מאפשרת ללא תוספת תשלום. (שני בתים של 160 מ"ר כל אחד ויחידת סמך שצמודה לאחד המבנים בגודל של 55 מ"ר)

איפה נופלים בדרך (מוקשים נפוצים)

  • שוכחים שהתב״ע קודמת לכול. פיצול ובנייה מותנים בתוכנית התקפה: שטח מינימום, חזית לדרך, קווי בניין. תשלום לרמ״י אינו מחליף התאמה תכנונית.
  • אין 160 מ״ר להצמדה. אם רוב הזכויות נוצלו בעבר, לא ניתן לפצל לפני הסדרה קניינית: קונים מרמ״י את ההשלמה עד 160 מ״ר.
  • נחלה לא מוסדרת תכנונית. מבנים ללא היתר או שימושים חורגים מעכבים את ההליך עד להסדרה מול הוועדה המקומית (היתר/הכשרה או הסרה) ולעיתים גם מול רמ״י.
  • מדלגים על עיגון (3.75%). בלי כניסה להסדר העיגון ברמ״י לא מתקדמים לפיצול.
  • מפספסים עלויות נלוות. היטל השבחה, אגרות, מדידות, שומות – ללא תכנון מוקדם נוצרת “הפתעת תקציב”.
  • לא מתאמים עם האגודה. דרישות תקנוניות ותשתיות עלולות לעכב חתימות – חשוב לסגור זאת מראש.

 

 איך מסדירים בפועל (המסלולים האפשריים)

  1. אימות תכנוני לפי התב״ע. בודקים אם התוכנית מאפשרת חלוקה ומהם התנאים (שטח מינימום, חזית לדרך, קווי בניין). אם נדרש תיקון – מקדמים תוכנית נקודתית; אם אפשר – מכינים תשריט חלוקה ומפת מדידה עדכנית.
  2. הסדרת חריגות במידה וקיימות. הכשרת מבנים/שימושים מול הוועדה המקומית (ועתים תשלומי אכיפה/אגרות) – כתנאי להמשך.
  3. כניסה לעיגון זכויות ברמ״י (3.75%). זהו “כרטיס הכניסה” לפיצול. לאחר העיגון ממשיכים לפיצול המגרש.
  4. חובת הצמדה של 160 מ"ר של זכויות בניה למגרש המפוצל מתוך 375 מ"ר.
    • אם קיימות זכויות בניה פנויות , אז ההליך פשוט וזול יותר.
    • אין 160 מ"ר של זכויות בניה פנויות – יש לרכוש מרמ"י את ההפרש תמורת 91% מערך שווי הקרקע.
    • לחלופין, שוקלים מעבר למסלול דמי רכישה (33%) רכישת מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים.
  5. אישורי ועדה ורישום. משלימים אישור תשריט/תוכנית, מטפלים בהיטל השבחה ככל שנדרש, מתקשרים עם רמ״י בחוזה חכירה נפרד למגרש המפוצל, ורושמים יחידת רישום עצמאית.
  6. כעת, יש לנו מגרש, שרשום במרשם המקרקעין, שניתן להורשה או למכירה כיחידה עצמאית.

כמה עולה לפצל מגרש מנחלה?

פיצול מגרש מנחלה מחייב ראשית כניסה להסדר של דמי חכירה (3.75) לרשות מקרקעי ישראל כתנאי לפיצול המגרש.

 דמי החכירה מחושבים על פי ערכי קרקע קבועים, כאשר לכל מושב נקבע ערך קרקע משלו. ללא תשלום זה – לא ניתן להתחיל בהליך הפיצול.

בהמשך, עלות פיצול המגרש עצמו נקבעת לפי 33% משווי הקרקע של המגרש המפוצל, כפי שנקבע בשומת שמאי. מהסכום הזה מנוכים התשלומים שכבר שולמו בגין דמי החכירה, כך שהעלות הסופית של הפיצול נמוכה יותר.

איך בוחרים את ההסדר הנכון מול רמ"י

א. ישנן 160 מ"ר פנויים להצמדה למגרש המפוצל

  • מתי רלוונטי: כאשר לא נוצלו כל זכויות הבניה שרמ"י נותנת (375 מ"ר)
  • שלבים: הגשת בקשה לאישור זכויות בחלקת המגורים (דמי חכירה) בצרוף מפה מצבית.

              לאחר חתימה על הסכם החכירה מגישים בקשה נוספת לפיצול המגרש.

ב. רכישת השלמה עד 160 מ״ר (מינימום) להצמדה למגרש המפוצל.

  • מתי רלוונטי: כאשר כל זכויות הבניה נוצלו, או שלא נותרו 160 מ"ר של זכויות בניה.
  • שלבים: כמו בא', אך בשלב הפיצול יש לרכוש זכויות בניה בעלות של 91% משווי הקרקע למ"ר.
  • חשוב מאוד: יש לבדוק כדאיות מול מסלול 33% (להלן) בהתאם להיקף החסר ולתוכניות עתידיות.

ג. דמי רכישה – רכישת מלוא הזכויות (33%)

  • מתי רלוונטי: כאשר מעוניינים לרכוש את מלוא זכויות הבניה בתב"ע הקיימות והעתידיות (נכון להיום, יש רצון לבטל את הזכויות העתידיות)
  • משמעות: רכישת כל זכויות המגורים בחלקת המגורים לפי שומה. המסלול מסיר את מגבלת סל הזכויות ומאפשר לממש את מלוא הזכויות בתב"ע בלי רכישות השלמה נוספות מול רמ״י בכל צעד ואפשרות לפצל מגרשים ללא תוספת תשלום לרמ"י.
  • שלבים: הגשת בקשה לדמי רכישה בצרוף מפה מצבית, ערך חלקת המגורים נקבע לפי שומה.

פיצול מגרש כפתרון בירושה

מכיוון שנחלה ניתן להוריש ליורש אחד, מגרש מפוצל מייצר נכס נוסף וברור: יחידה עצמאית שניתן להוריש ליורש אחר או למכור ולהעמיד את התמורה כאיזון. מומלץ לשלב את הפיצול בתכנון המשפחתי: הסכם ניהול ושימוש עד לרישום, ועדכון צוואה המפרטת את ייעוד המגרש המפוצל לצד הנחלה, כדי לצמצם מחלוקות עתידיות.

לסיכום – איך מתקדמים

  1. בודקים תב״ע: האם פיצול מותר? שטח מינימום, חזית לדרך, קווי בניין.
  2. ממפים זכויות: מהו סל הזכויות בחלקת המגורים (ברירת מחדל: 365 מ״ר או המספר המקומי), ומה היתרה הפנויה.
  3. מסדירים חריגות אם קיימות (היתרים/הכשרות), כדי למנוע עצירות וקנסות.
  4. נכנסים להסדר של "דמי חכירה" (3.75%) ברמ״י – תנאי ליציאה לדרך.
  5. מקצים מזכויות הבניה 160 מ״ר למגרש המפוצל: מהיתרה, או רוכשים את ההשלמה עד 160 מ״ר (בדקו את שיעור 91% לפי הנוהל והשומה).
  6. מקבלים אישור תכנוני מהועדה המקומי:  תשריט/תוכנית, היטל השבחה ככל שנדרש, חוזה חכירה נפרד ורישום יחידת רישום עצמאית.
  7. הורשה: קביעת היורש שמקבל את המגרש המפוצל וקביעת תשלומי איזון לשאר הילדים במידה ויש צורך.
דילוג לתוכן